שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו
עכשיו באתר שטייגן
1065 אורחים
כתבות

"למדנו בלונדון, הרגשנו בליטא"

27/07/2008

במסגרת תפקידו כנציג מצוות השמיטה באירופה, הגיע הגאון רבי עזריאל שכטר, מזקני מורי-ההוראה בלונדון ובאירופה כולה, לביקור חיזוק בשדות הארץ * לאחר שחיזק – ולא פחות-מכך, התחזק – מאלפי החקלאים הנחושים לשמור את השביעית, ישבנו עמו לראיון מיוחד, שבו חזר לימי מלחמת העולם השנייה בישיבת 'שניידר' בצל דמותו של רבי משה שניידר זצ"ל, סיפר על ההוראה המיוחדת שקיבל ממרן הגראמ"מ שך זצ"ל לא לעלות ארצה והתייחס לפרשת העירובין שמסעירה את לונדון לצד הצדקה והחסד ההיסטריים המייחדים את הקהילה הבריטית * שמיטה בעין בריטית

 

מעטים הם האישים החיים שביכולתם לשחזר את ימיה של ישיבת 'שניידר' בלונדון בצילם של קרבות השואה הנוראים. מעט נכתב על ראש-הישיבה, מעט מאוד על הישיבה עצמה. ואולי זוהי השיטה.

זו אחת הישיבות היחידות בעולם הנושאות את שם ראש-הישיבה – ללא כל מילה נוספת. 'שניידר', על-שם ראש הישיבה הנערץ, הגאון רבי משה שניידר זצ"ל, תלמידו ומקורבו של מרן בעל החפץ חיים זיע"א.

חודשים אחדים לפני המלחמה, הגיע ראש-הישיבה מגרמניה לבירת בריטניה, מלווה בשני תלמידים קרובים, רבי פישל גולדברג ורבי אלתר הלפרין. לימים היה האחרון לחתנו של ראש-הישיבה ואחד מיוזמי הוצאת הספר 'מכתב מאליהו'. המוני תלמידים אחרים שנותרו בבניין הישיבה בפרנקפורט, נספו על-ידי הנאצים ימ"ש.

כשהוא יושב בבית בנו בבני-ברק, זוכר הגאון רבי עזריאל שכטר שליט"א, יהודי ישיש שנכנס לא מכבר לעשור התשיעי בחייו, את הימים ההם. הוא היה אז בחור צעיר. "יום אחד, בארוחת הצהריים, ר' משה נכנס לחדר-האוכל. הוא דפק על השולחן ואמר: אין אוכל, הבחורים צריכים לאסוף כסף. וכולם יצאו לאסוף. זה חזר עם חצי שטרלינג, ההוא עם אחד שלם. אני חזרתי עם עשר לירות. הרבה יותר מכולם.

"ר' משה אמר: אני רואה שיש לך הרבה סייעתא דשמיא. מאז הוא שלח אותי לשליחויות מצווה. אז, בעצם, הבנתי שעליי לעסוק בצרכי ציבור, להורות הוראה. לעזור בכל מה שאפשר.

"הוא היה אדם גדול", נזכר ר' עזריאל במורו-ורבו, אותו הוא מכנה 'הרבי'. "יהודי ירא-שמים, חזק מאוד, וזה הקרין על כל הישיבה.

"תוך שנה מאז נוסדה הישיבה בלונדון", הוא אומר, "היו בה למעלה ממאה תלמידים, רובם פליטי שואה, שלמדו בהתמדה גדולה".

 כל הזמן דיברו רק בלימוד. כל היום וכל הלילה. הלכנו לישון עם 'קצות', קמנו עם 'שולחן ערוך'. אפילו בדרך מבית-המדרש לחדר האוכל, כולם דיברו בלימוד, כדי לא לבזבז זמן. כאילו אין שום מלחמה שמחריבה את העולם היהודי  

אתה עצמך פליט-שואה?

"כן, ההורים שלי נשארו באושוויץ..."

ואיך הייתה האווירה בישיבה?

"היינו בלונדון, אבל הרגשנו בליטא של פעם. כל הזמן דיברו רק בלימוד. כל היום וכל הלילה. הלכנו לישון עם 'קצות', קמנו עם 'שולחן ערוך'. אפילו בדרך מבית-המדרש לחדר האוכל, כולם דיברו בלימוד, כדי לא לבזבז זמן. כאילו אין שום מלחמה שמחריבה את העולם היהודי".

הייתם מתעדכנים במאורעות המלחמה?

"בעיקר בשנה האחרונה, כשמצב השלטון של היטלר ימ"ש הלך ודכדך. אחד הבחורים, בדרך קבע, היה קונה עיתון בהפסקת הצהריים וקורא אותו בחצר הסמוכה לישיבה. עשרות בחורים היו עומדים סביבו והוא היה מקריא את החדשות. הייתה שמחה גדולה שהיטלר הולך ונגמר. אני לא אשכח את זה.

"יום אחד 'הרבי' קרא לבחור. הוא ביקש ממנו שלא יקרא את זה ברחוב, רק באמצע האכילה, וזה בתנאי שמישהו יגיד דבר תורה. כעבור תקופה, 'הרבי' הגיע לחדר האוכל, דפק על השולחן ואמר: מורי ורבותי, תלמידי ידידי. איך זה ייתכן שאתם לומדים בהתמדה גדולה ואחר-כך אתם מפסיקים בלימוד ושומעים מה קרה בגרמניה? בחמש דקות האלה שיש לכם פנאי, עליכם לחזור על הרמב"ם, על הגמרא, על ה'אבני מילואים'. אל תדאגו, אני מבטיחכם להודיע לכם מתי המלחמה נגמרה אבל אתם תלמדו, כך הוא סיים את דבריו. מילה של ר' משה בישיבה הייתה מילה, ומאז אין שום אדם שהעז לקרוא עיתון, גם לא בארוחה. הוא החדיר בנו כל-כך את החשיבות של 'נאר תורה'".

מה הייתה שיטת לימוד המוסר על-פי ר'-משה?

"הוא אחז שצריכים ללמוד 'מוסר-פשוט'. כמו 'מסילת ישרים' ו'אורחות צדיקים'".

 

"אנשים מביאים צדקה"

 

שנים מספר לאחר שהישיבה בלונדון סגרה את שעריה ובמתחמה נותר רק כולל-האברכים (החשוב כשלעצמו), חצה ר' עזריאל את הקווים מתלמיד למלמד. הוא מסר שיעורים בכולל. בהמשך החל להורות הוראה בשכונת סטמפורד-היל הלונדונית. כבר למעלה מיובל שהוא נחשב לאחת מדמויות-ההוד הבולטות שם. הכל רואים בו תלמיד-חכם מהדור הקודם.

לגר"ע שכטר קשר קרוב עם מרן הגר"ש וואזנר, עמו הוא מרבה להתייעץ בנושאים הלכתיים, וכן עם רבני העדה החרדית – הגאב"ד רבי יצחק טוביה וייס והראב"ד רבי משה שטרנבוך, שניהם בוגרי 'שניידר'ס ישיבה'.

הקהילה החרדית של לונדון, בין החסידית ובין הליטאית, היא אחת הגדולות והמשפיעות באירופה כולה. לדברי הרב שכטר, הקהילה באזור מגוריו בלבד, סטמפורד-היל, מונה כ-35 אלף איש. גולדרס-גרין והנדון מונות מספר לא פחות מזה.

הרב שכטר זוכר ימים אחרים, בהם היה מי שחשש לצעוד ברחובה של עיר בחזות חרדית מחשש לתקרית אנטישמית מיותרת. "אין מה להשוות", הוא אומר. "היום זה כמו ירושלים ובני-ברק. יש לנו מאות מוסדות, והיד עוד נטויה".

עיקר מומחיותו של הרב שכטר הוא בהלכות איסור והיתר. המונים ברחבי אירופה – מרביתם מאנגליה, משווייץ או מווינה ארץ מולדתו – נוהרים אליו כדי לשמוע את חוות דעתו באשר לשאלות של טריפות, בשר וחלב; בנוסף, לא מעט מעשירי הקהילה מידפקים על דלתו כדי לגשר עם חבריהם בדיני-תורה שהוא מקיים במעונו. "כאשר שני שותפים", הוא מסביר, "רוצים להיפרד, לחלק את העסק ביניהם, הם באים אליי. ואני גם עוסק לא מעט בשאלות של שלום-בית בלונדון".

מקצוע מורכב ומסובך.

"בוודאי שזה קשה. צריך סיעתא דשמיא גדולה. אבל לשמחתנו יש לנו תורה ויש בה את כל התשובות".

יהודי לונדון רוצים לעלות לארץ-המובטחת?

"רובם ב"ה מבוססים כאן, אבל אפשר להגיד שהם רוצים לעלות. למרות שיש קבוצות שוליים של נטורי-קרתא שמנסה לשכנע לא לעלות. אין להם כל-כך השפעה".

גם אם הם לא עולים פיזית לארץ-ישראל, כמעט כל אחד בבריטניה עושה משהו למען יהודי ארץ-ישראל. וזו, על-פי הרב שכטר, הייחודיות של לונדון על-פני קהילות אחרות בעולם: "היום הלונדונים עוזרים מאוד ליהודים בכל העולם, בעיקר בארץ-הקודש. יש בעלי צדקה עצומים. לא בכדי מגיעים ראשי ישיבות מפורסמים. אנשים מביאים צדקה", הוא אומר בהתרגשות, "ואני מתפלל לשלום על ישראל, מבית ומחוץ".

באופן אישי, פעילותו של הרב שכטר לטובת ארץ-ישראל היא בתחום השנה השביעית שאנו מצויים בעיצומה. מזה שלוש שמיטות שהוא נושר בתפקיד יו"ר ועד השמיטה באירופה ומסייע לגיוס הכספים עבור חקלאי הארץ באמצעות 'קרן השביעית'. זו גם הסיבה בעטייה הגיע ארצה.

"ישנם קרוב ל-4000 חקלאים שומרי שמיטה", הוא אומר לנו. "ביקרתי מאות מהם, ויותר משחיזקתי אותם – התחזקתי. לראות את התמימות היהודית של אנשים שלא שואלים שאלות אלא עושים רצון הבורא – איי אי איי".

  הרבי דפק על השולחן ואמר: מורי ורבותי, תלמידי ידידי. איך ייתכן שאתם לומדים בהתמדה גדולה ואחר-כך אתם מפסיקים בלימוד ושומעים מה קרה בגרמניה? בחמש דקות האלה שיש לכם פנאי, עליכם לחזור על הרמב"ם, על הגמרא, על ה'אבני מילואים'. אני מבטיחכם להודיע לכם מתי המלחמה נגמרה אבל אתם תלמדו, כך הוא סיים את דבריו  

 

נציג השמיטה האירופאי, בדומה לנציג השמיטה האמריקני (הרב אברהם הלפרין ממנהטן) שהתראיין באכסניה זו לפני שבועיים, תולה את המודעות הגדולה לשמיטה בשני אנשים. "מרן החזון איש זצ"ל העה ראש וראשון ואיתו-עמו הגאון רבי בנימין מנדלזון גאב"ד קוממיות", אומר הרב שכטר.

מעודכם לא שקלתם 'עלייה'?

"כבר לפני 25 שנה שקלתי זאת. נכנסתי למרן הרב שך ושטחתי בפניו את שאלתי: אני עוסק בצרכי ציבור ומלמד בכולל, ומצד שני אני רוצה לעלות לארץ. הרב שך אמר לי בזה הלשון: אני מצידי רוצה שתבוא לארץ עכשיו, אבל בלונדון צריכים לך. תישאר שם – ולו בשביל הרבצת התורה".

התאכזבת?

"התאכזבתי קצת. המחשבה שלי לישב בארץ ישראל עוד לא התגשמה. אי"ה משיח יבוא במהרה בימינו, ואני אבוא לארץ".

לשאלתי, משיב הרב, כי המצווה לקיים שמיטה כהלכתה תהיה תקפה גם לאחר בואו של משיח צדקנו.

 

"העירוב בגולדרס-גרין – טוב"

 

ניצלנו את הדקות המדודות במחיצתו של ר' עזריאל שכטר כדי לשמוע ממנו על הפרשיות המסעירות את לונדון, אבל ר' עזריאל הבהיר לנו בזו הלשון: "אני שונא פוליטיקה".

אילו בעיות מסעירות כיום את לונדון החרדית?

"האינטרנט. 40 מרבני לונדון חתמו על איסור שימוש באינטרנט, אלא אם כן זה לצורך מסחר. והפיתרון לזה הוא שלא יהיה אינטרנט בבית בכלל, רק במשרד. ובפרט ילדים. הרב וואזנר, כשהתארח בלונדון לפני כשנה, דיבר חזק בנושא זה וב"ה רואים תוצאות".

איך אפשר בלי להעלות את נושא העירוב שחוצה את הקהילה הלונדונית בין אלו המטלטלים לבין אלו המחמירים על עצמם ולא מטלטלים כלל בשבת, למרות העירוב המהודר שהוקם בגולדרס-גרין.

"העירוב בגולדרס-גרין זה דבר טוב", אומר הרב שכטר. "אבל כעת יש ניסיון להקים עירוב גם אצלנו בסטמפורד-היל. זה בא מצד דרישה של חסידי גור שמבקשים שיוכלו לטלטל את העגלות עם הילדים. במקרה  הזה – אני מתנגד. מילא בגולדרס גרין, רובם חרדים. אבל בסטמפורד-היל יש אלפי יהודים לא חרדים שלא מבינים או יודעים את ההלכה. כיום הם יודעים שאסור לטלטל כלל אז לא מטלטלים. אבל ביום שיהיה היתר – הם יטלטלו בכל מקום, גם מחוץ לגבולות העירוב. כי הם לא יודעים מה המשמעות של עירוב. ויוצא שנכשיל אלפים בחילול שבת".

אי-אפשר ללמד אותם הלכות עירוב?

"זה מאוד מסובך".

 

הזמן קצר והמלאכה מרובה. אנו מסיימים את שיחתנו, נפרדים. בענוותנותו, מלווה אותי הגר"ע שכטר לדלת הבית של בנו משל הייתי בן גילו.

ספרו לי איפה מוצאים היום, היכן רוכשים היום מידת ענווה כמו זו החרוטה עמוק בנפשו של ר' עזריאל. עד מאה ועשרים.

עוד כתבות
חכמי זרזיס, 14/06/2015
מצוואתו הקדושה של רבינו ר' אלעזר מנחם מן שך זצוקללה"ה, 10/11/2011
מדמויות ההוד, 15/04/2011
בהונגריה היראי ה' קידשו את עצמם למטרה אחת - עמל התורה, 25/11/2010
במלאת תשעים שנה להסתלקותו של מרן הסבא מנובהרדוק זיע"א, 2/12/2009
מאתיים שנה להסתלקות רבי לוי יצחק מברדיטשוב - תשרי תק"ע-תש"ע, 17/10/2009
בממלכת הסבא מקלם, 28/06/2009
דור וסופריו, 12/06/2009
כתבות שפורסמו בעיתונות החרדית על עולי תימן, 29/04/2009
תגלית מרעישה מצוי בספר "אמרי בינה", 22/09/2008
Next Page  [6]

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר: בטון מוחלק אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים