שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו
עכשיו באתר שטייגן
402 אורחים
כתבות

סדרה חדשה! 'אלה המצוות' בהוצאת מכון המאו"ר

27/02/2008

אלה המצוות ה' כרכים – אוצר בלום ונדיר על תרי"ג המצוות – מכון המאו"ר

 

בשדה הספר התורני, כל אימת ש'מכון המאו"ר' מפציע עם יצירה חדשה ואיכותית, הכל יודעים שעולם התורה והוגי הספר נתברכו בחיזוק רם ערך שייקל עליהם את תלמודם, אבל נדמה הוא כי הפעם הצליחו אף ראשי המכון להפתיע את כל רואי הספר עם הוצאתו לאור עולם של הסדרה המפוארה אשר בשם 'אלה המצוות' היא נקראת, והיא אוצר בלום ומקיף האוצר בקרבו את מכלול הדינים והנידונים, ההלכות והגדרים, לצד הרחבת דברי רבותינו זיע"א על סדר תרי"ג המצוות כולם.

מי לנו גדול מרבינו הגר"א זיע"א שהובאו דבריו בספר 'מעלות התורה' בדברי ההקדמה מאחיו, אודות זה שבודאי לא יכנסו תחת גדר המצוות רק תרי"ג מצוות ולא יותר, שאם כן מבראשית ועד בא אין בהם רק שלשה מצות, והרבה פרשיות שבתורה אין בהם שום מצוה, וזהו דבר שאין מתקבל, אלא באמת כל דיבור ודיבור שבתורה שיצא מפי הגבורה היא מצוה בפני עצמה. ובאמת המצוות רבו ועצמו עד אין מספר, עד מי שיש לו עיון השכלי ולב מבין ויכול להתנהג בכל פרטי עניניו והנהגותיו מקטן ועד גדול על פי התורה והמצוה, ואז היתה מצוה בכל עת ובכל רגע עד אין מספר, כאשר הובא הרבה מעשים מהקדמונים בגמרא ובמדרשים, שעליה אמר דוד המלך 'לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד', ומה שהוזכרו 'תרי"ג' אינו אלא שרשים, אבל הם מתפרשים לענפים הרבה, ודבר זה נעלם מאתנו איזה מהם שרשים ואיזה מהם ענפים, ובכל מצוה ומצוה ובכל דיבור מדיבורי התורה, נכללה כל התורה וכל המצוות כולן כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיה'.

כל המביט עלי ספר בכל אחד מחמשת כרכיה המפוארים של סדרת 'אלה המצוות' מבית היוצר של מכון המאו"ר, שכבר פקיע שמיה כמי שעומד בכותל המזרח של ההדרת הספרות התורתית, ביגיעה עצומה ובהשקעה שאין לה אח ורע בשדה הספר, יכול לראשונה להבין במעט את דברי קדשו של רבינו הגר"א, אכן מבין השורות ניכר בעליל, שכל מצוה ומצוה מאלו התרי"ג מצוות, נכללו בהם כל התורה בפרטותיהן ודקדוקיהן, שכן על כל מצוה ומצוה, הובאו כלל הנידונים והפרטים השייכים למצוה ואופני קיומה, כשבראש הדף סדורים אותן הלכות ונידונים בצורה תמציתית ובהירה, ובשולי הגליון הובאו בהרחבה ביאורי ההלכה והגדרים בה, שכל הרואה זאת אומר ברקאי, כשנגלה לנגד עיניו כיצד התורה אכן רחבה היא מיני ים, ובכל פרט מפרטי המצוות והנידונים בה, קיימת תורה רחבה המרחיבה דעתו של האדם, להבין שרשי המצוה, ליכנס לנבחי הנידונים בה, ולהשכיל ידיעותיו בהיקף נדיר, לצד שאלות הלכתיות מצויות, מדבריהם של גדולי הדורות מתקופות עברו.

בדבר מעלת החיבור וייחודיותו, יש בנותן טעם להביא את דבריו הנכוחים של מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זיע"א [מכתבים ומאמרים ח"ב ל"ח] שהאיר בגודל מעלת מסירת התורה בדורותיה והרחבתה, אודות מה ששנינו באבות [א-א] "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה", וכה היו דבריו: 'אם נתבונן אצל כל עמי העולם, הרי ככל שהשנים עוברות כך מתפתחת חכמתם. כל דור ודור גדול הוא בחכמה ובהישגים מקודמו. שכן הדור השני, מוצא לפניו כבר שטח מוכן בחכמה שהמציא דור שלפניו, ולא נותר לו כי אם להוסיף עליו ולהחכים ממנו, וכן הלאה והלאה.

אך הפוך הוא הדבר אצל ישראל, כל דור ודור, הולך הוא ומתקטן מהדור שלפניו. כל דור שקדם גדול הוא מן הבא אחריו. נביאים, זקנים, תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים, אחרונים ועד דורינו אנו. 'ואם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים'. וכל-כך למה? כי החכמה שלנו היא התורה אשר נמסרה למשה בסיני - תורה מן השמים. ולפיכך, אותם שעמדו בהר סיני ושמעו מפי הגבורה דברות ד', להם ברורים הדברים ומחוורים היטב. והקרוב לאותו הדור ברורים הם אצלו הדברים יותר.  ומעתה, משה שקיבל את התורה בקבלה ממש מפי נותן התורה, הרי שחכמת התורה שלו לא היה בה פגם, ותוספת וחידוש אפילו כלשהו לא נתן בה, הכל קיבל מיד הקב"ה שלמעלה מחכמתו אין. לא כן הדורות הבאים, להם נמסרה התורה במסורת איש מפי איש. הרי בהכרח שהדורות יורדים ומתמעטים מדור לדור, ואם ראשונים כמלאכים אנו כבני-אדם', וככל שרחוקים אנו מאותו מעמד נשגב, נצרכים אנו ליותר כלי עזר שיוכלו להביא בפנינו את היכולת להבין המצוות והדברות שנמסרו לאבותינו בקבלת התורה עד תומם.

לכן יום חג ושמחה הוא לכל החרדים לדבר ה' מקיימי המצוות בכלל, ולעולם התורה בפרט, בהוצאתה לאור עולם של הסדרה הייחודית 'אלה המצוות' על חמשת כרכיה, המתפרס על פני כ 3200 עמוד ספר גדושים ומלאים, שבו לראשונה מובא לפני הלומד במלא הדרו ועוזו אוצר נדיר והיקף ייחודי, בהרחבה מבוארת ומקיפה, על כל שרשי ועניני המצוות, שיש בהם משום עזר נצרך לכל בר בי רב החפץ להשכיל ידיעותיו במצוות התורה, שהן סוד קיומו של כל יהודי באשר הוא.

למותר לציין את דבריהם של גאוני ארץ זיע"א למין דברי הסמ"ק שכתב בהקדמתו 'וביקשתי כל איש לקרוא בכל יום עמוד אחד (מספר הסמ"ק) למען ייטב לו, וזה השכר גדול לאין קץ וכו', וכל המרבה הרי זה משובח ללמוד בכל יום פירוש משני מצוות או ג' והכל לפום צערא אגרא...'. והגדיל הש"ך שכתב בהקדמתו לפועל צדק, 'מפני שראיתי בני עמנו אין משימין על לב להיות התרי"ג מצוות שגורים בפיו וכו', ולדעתי שלזה כיוונו חז"ל באמרם עתידה תורה שתשכח מישראל, על כן סידרתי אותם לי ולבני גילי ולדורותי רשום בכתב אמת'. וכפי שהיטיב להגדיר זאת המנחת חינוך שחיבר חיבור יסוד רם ערך על המצוות, באומרו 'ונתן ה' בלבי עוד בימי נעורי לחשוב עם נפשי, מה אשיב שולחי דבר ומה נענה ליום פקודה אם ישאלוני משפט צדק על יסוד המצוות ומניינם, אשר חובה על כל ישראל לידע אותם, כי המה יסוד התורה שבכתב ושבעל פה...'.

לכך קיים צורך חיוני וחשוב, להכיר ולידע עיקרי המצוות ושרשיהם, כפי שהורונו רבותינו מצוקי ארץ, אלא שרבים אומרים את שאמר דוד המלך 'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב', וביאר רעק"א שדייק לאומרו בלשון 'שש' אף שששון מהול בו צער, ולא אמר בשמחה, וכן אמר בלשון 'מוצא', לפי שהעמל בתורה ובקיום מצוותיה, כשהוא רואה עד כמה התורה היא רחבה וגדולה היא מיני ים, מתמלא ליבו בדאגה כיצד יוכל להקיף בימי חיותו הקצרים כל אותה תורה עצומה, שהוא משתוקק ללומדה וליודעה על בוריה, וזהו שאמר דוד בלשון 'שש' על הצער והדאגה המהולה בשמחת לימוד התורה.

לזאת על כולנו להכיר טובה מיוחדת, לראשי ורבני 'מכון המאו"ר' מייסודו של רבי דניאל ביטון שליט"א העושה לילות כימים להאדיר את מזבח הספר לרום מדרגתו, שהביאו את השמחה בשלימותה לפנינו עמלי התורה, שנוכל לראשונה להקיף לימוד כל המצוות בסדרה ייחודית ומדהימה, שפורסת לנו כשמלה, דבר דבור על אופנו את כל הגדרים והנידונים, לצד הרחבת דברי רבותינו, ששופכים אור יקרות להבין ולהשכיל הבנת וידיעת כל המצוות כולן, כשהכל נעשה בשפה בהירה וקולחת להבין גדריה ופרטיה ודקדוקיה בנקל.

אופן עבודת הסדרה, כפי שיחזה המעיין הוא, שאחר הבאת המצוה עצמה, השכילו עורכי ורבני המכון להביא את עיקרי ההלכות של כל מצוה ומצוה מדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים כהרמב"ם וטושו"ע ונו"כ, ומה שנתקבץ בדברי המפרשים וספרי השותי"ם. ואף שניכר הדבר שאין הכוונה לפסוק הלכה למעשה, יכול המעיין דרך אוצר נדיר זה, להתעורר בדינים העולים מכל מצוה ומצוה, ובכך יוכל לידע באופן כללי את דרך קיומה, וכפי שכתב הסמ"ק שם, 'ואם לא ידע ישאל למי שגדול ממנו, כי דברי התורה נמשלו למים שאין להתבייש לשאול זה לזה, שנאמר הוי כל צמא לכו למים, כי לפעמים אדם סבור לעשות מצוה ועושה עבירה'. ובמנין תרי"ג מצות שהם רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, רבו הדעות מה למנות ומה שלא למנות, וקולמוסים רבים נכתבו על כך מהם מרבותינו, בעל הלכות גדולות, והחכם הגדול ר' שלמה גבירול באזהרותיו, והרב הגדול הרמב"ם, ורבינו משה מקוצי בעל הסמ"ג, והרמב"ן, ור"י מקורביל בעל הסמ"ק, והחינוך, והחרדים, והשכילו רבני המכון להטוות דרך ראויה, לסדר המצוות כסדר הרמב"ם שכל גדולי האחרונים הסכימו עמו, אולם בהיות ותורה היא וללמוד אנו צריכים, לכך הוסיפו אף את המצוות שמנו הרמב"ן, הסמ"ק, הרס"ג, הבה"ג, היראים, הרשב"ץ והחרדים שלדעתם השמיטם הרמב"ם.

בכל מצוה ומצוה, הועתקו תחילה דברי הרמב"ם בספר המצוות, ולאחר מכן הובאו ההלכות המרכזיות העיקריות והיסודיות של כל מצוה ומצוה מדברי הרמב"ם, השו"ע והפוסקים – גדולי האחרונים. ובשוליו נפרס חיבור רם ערך שאין בדומה לו - תחת ההלכות, ובו נכתבו אלפי הערות, שבהם צויינו מקורות כל הלכה והלכה בדברי חז"ל והפוסקים, והורחבו הדברים ע"פ דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים, לרבות נושאים שנידונו בהרחבה בפרטים נוספים מההלכה הנזכרת בפנים העמוד. סדרה זו מעידה יותר מאלף עדים, כיצד חשבו על כל פרט ופרט להביאו לידי גמר בשלימות, כך למשל, מצות השבת שהינה מסועפת בכללותיה ופרטותיה, לא נהגו בה כבשאר מצוות, אלא עשו קונטרס מיוחד על השבת, שהובא גם הוא בסוף הכרך האחרון לתועלת הלומדים והוגי התורה מקיימי השבת, שלבטח יתענגו על שלל הרחבת הדברים והבהירות שבה.

בכדי להשלים המלאכה עד תומה, כדרכה של מכון המאו"ר שאינו מתפשר על איכות ושלימות, נוספו בסוף החלק האחרון, מצוות נוספות שהשמיטם הרמב"ם או לא מנאם, ע"פ מוני המצוות הנוספים - השמטות הרמב"ן, בה"ג, יראים, וספרי מוני מצוות אחרים, או אף מקצת מצוות שהינן מדרבנן. גם בחלק זה נהגו כבראשונה, והובאו תחילה דברי מוני המצוה, ואחריהם הלכות מרכזיות הקשורות לכל מצוה, ובשולי גלימתם מאות הערות מחכימות והרחבת דברים.

הגדילו אף לעשות עורכי הסדרה, מאחר ובתרי"ג מצוות נכללים כל כללי התורה וההלכה, אך ללא סדר מסויים, נעשה מפתח עניינים לכל הנושאים הידועים בש"ס, שצורף בתחילת הסדרה, כשאליו נלוה מפתח על פי סדר פרשיות התורה שבו יוכל הלומד למצוא בנקל כל אשר חפץ הוא, כמפעלו הגדול של בעל החינוך.

ולסיום, בדור שבו רבו המעיינים החפצים להשתעשע בעומק ים התורה הגועש, כשהפלפול אהוב על חובשי בית המדרש כולם, נתחבר קונטרס מיוחד אשר בשם 'איבעיא להו' נקרא, ובו תרי"ג קושיות ואיבעיות, אחת לכל מצוה, שאינן קשורות לדיני המצוה הנזכרים בפנים הספר, אלא לחדודי ולפלפולי עד אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. קונטרס זה צורף בסוף הכרך השני.

חובתינו היא להודות מעומק ליבנו, לראשי ומחוללי מכון המאו"ר לתהילה, שכבר רכשו מקום של כבוד בפסגת כותל המזרח בההדרתם של תורת רבותינו מאורי הדורות, שהשקיעו ממרצם הרב בכדי לשמר ולהקל הלימוד והידע הנצרך בכך, כשעתה ניתן לומר ברורות כי אכן זרח האור להאיר לימוד התורה למען יוכלו ההוגים בו להשכיל הבנתם בכלל המצוות המלוות את האדם במשך כל חייו. כשכולנו תפילה שיזכו עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה בכתב ובעל פה עדי משיח צדקינו בב"א.

תגובות
4.   יחיאל (17/09/2008 23:30:53)
3.   ראשי האתר (30/04/2008 12:22:23)
2.   מזדמן (28/04/2008 17:36:25)
1.   
האם ניתן יהיה לקבל חומר על פורים
מוטי פלדשטיין (7/03/2008 15:58:29)
עוד כתבות
חכמי זרזיס, 14/06/2015
מצוואתו הקדושה של רבינו ר' אלעזר מנחם מן שך זצוקללה"ה, 10/11/2011
מדמויות ההוד, 15/04/2011
בהונגריה היראי ה' קידשו את עצמם למטרה אחת - עמל התורה, 25/11/2010
במלאת תשעים שנה להסתלקותו של מרן הסבא מנובהרדוק זיע"א, 2/12/2009
מאתיים שנה להסתלקות רבי לוי יצחק מברדיטשוב - תשרי תק"ע-תש"ע, 17/10/2009
בממלכת הסבא מקלם, 28/06/2009
דור וסופריו, 12/06/2009
כתבות שפורסמו בעיתונות החרדית על עולי תימן, 29/04/2009
תגלית מרעישה מצוי בספר "אמרי בינה", 22/09/2008
Next Page  [6]

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר: בטון מוחלק אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים