שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו
לחץ כאן
עכשיו באתר שטייגן
843 אורחים
מעשה אמהות סימן לבנות - המסע בעקבות ארבע האמהות

אודות האמהות - רחל

6/12/2009

איזוהי אשה כשרה?

 מה הוסיף מרן הגרא"מ שך למלווהו אחר השיחה שהורידה דמעות רבות * מדוע לא השתמשה רחל בזכותה ליפקד בבנים... * סיפורו המרגש של הגר"א לופיאן בגודל אמונת האם * הטעם שלא נקבעו זמני תפילה לנשים * אמרתו המפעימה של הגראי"ל שטינמן אודות הדרך לזכות בבנים יראים... * מעלת האשה לאחר פטירת בעלה החבר * האמונה התמימה שמלוה את האשה היהודית לדורותיה * הארה נפלאה מהגר"ה ויטקינד אודות התורשה מהאם * כיצד השיב הרבי מצאנז את ליבו השבור של הניצול היחיד?! * תפקידה של אשה כשרה בימינו בראי האמהות מנחילות הדרך והרעיון - על אלו ועוד בכתבה מרתקת שלפניכם.

 

מעלת שתיקתה של רחל הביאה לויתור

הארה מפעימה האיר מרן הגרא"מ שך זיע"א באחת משיחותיו בהיכל הישיבה דפוניבז', והגדיל לומר לאחר מכן לאחד ממקורביו:

הן ידועה קושיית העולם אודות דברי המדרש, שכשחרה אפו של הקב"ה, וחיפש זכות להצלתם של בניו להשיבם מן הגלות, ביקשו כל האבות והאמהות מאת הבורא שיחוס על עמו, ולא נענו - 'באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה - רבונו של עולם, גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, עבד בשבילי לאבא ז' שנים, וכשהשלימו אותן ז' שנים והגיע זמן נישואי לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והוקשה עלי הדבר מאוד כי נודעה לי העצה, והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני, לאחר כן ניחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי, וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי, כדי שיהיה סבור שהיא רחל, וגמלתי חסד עמה ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי, ולא הוצאתיה לבושה וחרפה, ואתה מלך חי וקיים מפני מה קנאת לעבודת אלילים שאין בה ממש, והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם.

מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר - בשבילך רחל אני מחזיר ישראל למקומן שכתוב 'כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם, כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך יש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם'.

וזעק מרן הגרא"מ שך מנהמת הלב - וכי יכולים אנו לתאר בעינינו מהי דרגת העקידה, אברהם אבינו לוקח את בנו יחידו, שאמור להמשיך את שושלת ישראל כולה, ומעלהו לעולה... הרי זו הזכות שאנו מזכירים בכל עת ושעה כימי הרת עולם, ולמרות זאת אין הקב"ה נענה לו בשל כך, אלא דוקא לרחל שעשתה מעשה נפלא וויתרה על הסימנים לאחותה... הכיצד יתכן הדבר.

'אלא' - האיר הגרא"מ - 'אברהם אבינו נצטווה כך מפי קונו, וודאי שיעשה רצון קונו בשלימות ובגבורה, אבל רחל לא נתבקשה מעולם למסור את הסימנים לאחותה, ואדרבה יכלה לומר שמשמיא קא סייעו בעדה שהיא תנשא ליעקב ותזכה לבסס את כלל ישראל כולו לדורותיו, ובכל זאת עמדה וויתרה, ואף לא סיפרה על כך לאיש, לא ליעקב ולא ללאה, זוהי גדלותה העצומה שבשלה בלבד ראה הקב"ה להשיב את בניה לגבולם'.

לאחר השיחה ליווהו אחד ממקורביו לביתו, בדרכם הוסיף הגרא"מ הרגש ייחודי אודות השיחה - 'הרי רחל עקרה היתה וביקשה הבה לי בנים, מדוע לא השתמשה בזכות מסירת הסימנים לבקש שיסייע בעדה לבטל גזירת עקרותה. גדלותה של רחל לא היתה רק במעשה הויתור העיצום שעשתה, אלא בצניעות הייחודית שאפפה את מעשיה, שאף לא ראתה במעשיה ענין אישי שתשמש בו עבורה, ורק כשנגעו הדברים לכלל ישראל כולו, השתמשה בכך רחל להצלתם, זוהי מעלתה העצומה של בת ישראל כשרה שעושה רצון קונה בהצנע לכת, וכך מובטחות הן שיקבלו תפילותיהן...'.  

והמגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון זצ"ל ביטא זאת במשפט אחד - 'מעשה תמידי ואורח חיים עקבי של האשה הכשרה, עדיף הוא ממסירות נפש חד פעמית, תהיה גודלה ככל שתהיה...'.

 

מודה אני לך רבש"ע שזיכיתני להשיבו כיהודי אליך...

הגה"צ רבי אליהו לופיאן היה מדבר בערגה אודות מעלתן הנשגבה של הנשים הפשוטות מדור קודם, באמונתן ופשטותן המדהימה. סיפור אחד שסיפר בדמע והמיס כל לב, היה אודות אשה צדקנית ברוסיה שחייתה בתקופת הצאר, שחייליו חטפו ילדי היהודים לשרת בצבא. נוהג נורא היה להם, בכדי למנוע מההורים הבוכיים לרדוף אחרי ילדיהם, נהגו פקידיו האכזריים של הצאר להעלות את הילד על אוטובוס, וכעבור כברת דרך קצרה העבירוהו תוך כדי הנסיעה לאוטובוס אחר שנסע בכיוון הנגדי, בכדי להטעות את ההורים שהמישכו לרדוף אחר האוטובוס הראשון...

אחת הנשים היתה עקרה במשך ט"ו שנה, ולאחר מכן נולד לה בנה יחידה, עליו היא שמרה מכל משמר, בהיותו כבן 10 שנים באו הרשעים וחטפוהו, האם שלא היתה בבית באותה עת לא ידעה דבר על כך.

באמצע הנסיעה העבירו החיילים את הילד לאוטובוס הנגדי, אך עקב המהירות בה נסע הרכב, נפל הילד תחת גלגליו של האוטובוס שכנגד ונהרג במקום.

כל מי שהגיעה אליו השמועה הקשה, החל גועה בבכי, ואיש לא היה מסוגל לבשר לאם האומללה את בשורת האיוב, אודות פטירתו הטראגית של בנה.

משהגיעה השמועה לרבה של עיירתה, התנדב הוא לספר לה בשורה קשה זו. הוא הגיע אל האשה וסיפר לה בכאב כי חיילי הצאר חטפו את בנה...

מיד החלה האשה לזעוק מרה - 'אוי רבש"ע, האם בשביל זה המתסרתי במשך כל השנים לגדל את בני ולחנכו כראוי?! כדי שעכשיו הבן שלי יחיה כמו גוי?! הרי היה עדיף לי כבר שימות ויעלה למתיבתך בשמיא!!'.

אך שמע הרב את מלות החוסן יוצאות מפיה אמר לה - 'אידישע מאמע, את יכולה להיות רגועה, הבן שלך מת כיהודי'... וסיפר לה כל השתלשלות המאורע הטראגי.

בהלווית בנה יחידה אמרה האם בקול נרגש - 'מודה אני לך אבי שבשמים, שזיכית אותי להחזיר את הפקדון היחיד שהפקדת בידי - כיהודי...'. 

סיים רבי אליהו את סיפורו תוך שהוא מוחה דמעתו - 'זהו שאמר דוד המלך בתהלים [פח] "היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון" - היסופר על אמא שמובילה את בנה יחידה שנולד אחר כל כך הרבה שנים וציפיות לקברו, וחשה היא בכך חסד שמים?!, רק בכח האמונה התמימה של הנשים להגיע לכך'.

 

זמני התפילה של הנשים

ידיעה נשגבה מבאר הגרש"ר הירש בספרו, מדוע האשה פטורה מזמני תפילה, בעוד האנשים מצווים הם להקפיד על כך. וביאר הטעם, כיון שבעצם האשה מתפללת במשך כל ימי חייה, היא אינה זקוקה לזמני תפילה מיוחדים, כי בכל עת ובכל שעה עיניה מייחלות לבורא עולם, ומשום שהתפילה נובעת אצל האשה מעצם מצבה ומפנימיותה, ולכן תפילה זו יוצרת קשר גדול ביותר בין נפשה לבין הבורא יתברך. והאיש הוא זה שזקוק לזמנים מיוחדים ביום המסוגלים במיוחד לתפילה...

יתרה מכך, האשה נמצאת תמיד עם השכינה הקדושה, ומטעם זה היא אינה צריכה מנין כדי להגיע למצב של 'בי עשרה שכינתא שריא', השכינה שורה במקום שיש עשרה כי השכינה שרויה אצלה תמיד, וכן אמרו בזוהר הקדוש [חוקת] שכאשר אדם נושא אשה הוא נדבק בשכינה, והמשמעות היא שהשכינה מצויה תמיד אצל האשה, ומטעם זה היא אינה מחוייבת לעלות לרגל למקום השראת השכינה, כיון שהשכינה הקדושה שרויה עמה תמיד במעונה, גם כאשר היא עוסקת בעבודות המוטלות עליה בביתה, בעבודות השגרתיות של הבית ובגידול הילדים...

זוהי מעלתה של האם שבמעשיה הייחודיים, זוכה היא והשכינה מלווה אותה בכל צעד, ואם תדע לנצל זאת כראוי לבקש ולהתפלל יותר ויותר, כך תזכה שכל מבוקשה יצלח.

 

מעשים טובים אינם מספיקים להצלחת הילדים

בהתבוננות במעשה רחל לפרטיו, צצה ועולה נקודה הדורשת התבוננות מה, הפסוק מתאר 'ותקנא רחל באחותה', וביאר רש"י שקנאה במעשיה הטובים, אמרה אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים... ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטינמן שליט"א מאיר את עינינו בנקודה נפלאה, לדבריו היה פשוט לחז"ל שקנאה זו לא באה ח"ו ממידות רעות שהיו לה לרחל, אלא רחל קנאה במעשיה הטובים של לאה, שזכתה אודותן לשבטי י-ה. ויש לבאר, מה יש לה לקנאות ולומר ליעקב - הבה לי בנים, הרי הדבר תלוי בה שגם היא תעשה מעשים טובים ותזכה כאחותה לבנים.

האיר ראש הישיבה במסר מופלא - הנה יש הרבה שזוכים לבנים אפילו שאינם עושים מעשים טובים, אלא שרחל הבינה המעמקי ליבה, שלזכות לבנים כעשרת השבטים שהם עולם מלא, אי אפשר לזכות רק ע"י מעשים טובים מיוחדים, ולכן חשבה שצריכה היא להתרומם עד כדי כך שתלד שבטים... ועל כך קנאה באחותה שהגיעה בעצמה ובתפילתה להתרוממות זו.

 

החגיגה לכבוד האשה בעולם האמת

הגה"צ רבי שלמה בלוך היה מקורב למרן החפץ חיים זיע"א, רעייתו הרבנית סיפרה שפעם רצה בעלה לעודדה, ולקחה עמו להחפץ חיים זצ"ל.

אמר לה מרן החפץ חיים - תדעי שכאשר צדיק בא לשמים עושים חגיגה גדולה לכבודו, ואת אותה חגיגה עושים גם כאשר האשה באה...

וכשסיפרו זאת להגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א, אמר, שהרי הלכה פסוקה היא שאשת חבר כחבר, ודין זה נאמר גם לאחר פטירת החבר, כמבואר בשבועות [ל, ב] תד"ה והאמר, וגם לאחר פטירת הבעל זוכה האשה להיות אשת חבר...

 

תורשה מהאם לזכות לבנים ת"ח

אף בדורינו הקשה, אם נשאל כל אם יהודיה במחוזותינו מהו הדבר שהיא הכי מייחלת להשיג... תשובת הכל תהיה לבטח - שאזכה לבנים ובנות שיאירו את העולם...

הארה מפעימה שנלמדה בענין זה מרחל אמינו, האיר הגה"צ רבי הלל ויטקינד זצ"ל בספרו [מוסר התורה], שגדלותה של רחל היה בכך שתפסה פלך של שתיקה, ועבדה על עצמה ביגיעה רבה לכך, שכן אם נתבונן מה ניאותה לוותר במעשיה, על היותה אשת יעקב ואם לשנים עשר שבטים, ותחת זאת ליפול בחיקו של עשיו הרשע, נדרשת עבודה פנימית עמוקה בכדי לעמוד בכך, ובמיוחד שזו שויתרו לה אף לא ידעה מכך דבר, כפי המשתמע מהמשך המקראות בענין דודאי ראובן, שאמרה לה המעט קחתך את אישי וכו', ולא ידעה שהיא אשר ויתרה לה על אישה, וזאת כיון שעשתה כן בטבעיות שמסרה לה הסימנים, כמבואר בדברי חז"ל בארוכה, ולכן זכתה רחל שמדה זו עליה עמלה בכל כוחה אף עברה בתורשה לילדיה.

בנימין - שהוא זרעה נודע בפלך השתיקה, שלא גילה לאביו יעקב שיוסף לא מת, כי ידע שזהו רצונו של הבורא, וקרא לכל בניו בשמות על שם צערו על יוסף, למרות שידע האמת, ונרמז הדבר בשם האבן המצויה בחושן הנקראת על שמו - ישפה, שעל אף ש'יש פה' - ידע לשים מחסום לפיו במדה הנצרכת. וכן שאול לאחר שנמשך למלך נאמר עליו שאת דבר המלוכה שנמשח משמואל לא הגיד, ותפס בפלך השתיקה, למרות שיכל לשמח את אביו בכך. וכן אסתר שלא היתה מגדת עמה ומולדתה, ותפסה בפלך השתיקה במסורת אמה, למרות שההגיון הראה לה לומר זאת, כי היתה לה אמונה בכח דודה מרדכי שציוה עליה אשר לא תגיד.

'ללמדך' - אומר רבי הלל - 'שהאשה שתרכוש מדה זו ותעבוד עליה היטב, היא אף תזכה שהיא תעבור בתורשה לילדיה, וכך יוכלו הם לגדול כשאיפתה הטהורה לתורה ויראה כל הימים'.

 

מדוע כוחה של האם כה גדול?!

מעלתה של האשה שהיא ניחונה במעלת הרגש, מה שמביאתה לקירבה יתירה לבורא יתברך, וכידוע ברגש ובדמעות ניתן להשיג הרבה.

יעיד על כך הסיפור אודות הגה"ק הדברי יציב מקלויזנבורג זיע"א, אודות בחור שהיה מתמיד וצדיק גדול, ולאחר השואה כשנותר בודד מכל משפחתו פרק עול וירד לדיוטה תחתונה. ככל שדיברו על ליבו להשיבו למוטב, לא צלח הדבר.

הביאוהו לחדר הרבי וביקשו ממנו שינסה לדבר על לבו, הם החלו לשוחח על מאורעותיהם בימי האימה. ואז שאלו הרבי, אתה כועס? התפרץ אותו בחור ואמר - בודאי אני כועס, הרי הטובים והנהדרים ביותר נלקחו למשריפות... לא נשאר אף אחד.

הרבי הושיט את ידו ונגע בלחיו ואמר לו בנימה אבהית - אתה כל כך צודק, הטובים והנהדרים נלקחו, היתה לי אשה והיו 11 ילדים ותראה מה שנשאר... וכאן התחיל הרבי לבכות מרורים, והוא והנער בכו אחד על כתפי השני, ולא הוסיפו לדבר מאומה ביניהם, משום שלא היה צורך להוסיף במילים. שתי הלבבות השבורים התאחדו בים של דמעות ואותו בחור עזב את ביתו של הרבי וחזר לעמו...

בגיל בוגר כשחזר על הסיפור הוא אמר - כולם ניסו לדבר לשכלי, אך הרבי הבין לרגשותיי... דבר לא יכול כנגד דמעה ורגש אמיתי!!

 

תגובות
2.   
מדהים אשריכם שזיכיתם אותנו
יצחק ממן (4/08/2013 12:43:57)
1.   אורית עיני (6/12/2009 11:34:49)
עוד במעשה אמהות סימן לבנות
אודות האמהות - שרה, 12/11/2009
אודות האמהות - רבקה, 22/11/2009
אודות האמהות - רחל, 6/12/2009
אודות האמהות - לאה, 30/12/2009
בניית אתרים בניית אתרים