שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו


 שעון מעורר

פורטל המרצים
המרצים החרדים המומלצים
לזכר מורשת והנצחת
מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל


פרסום יהודי

עכשיו באתר שטייגן
638 אורחים
תיקון המדות

כבוד הזולת - פרק ג'

8/07/2009

מדוע כבוד הזולת תכלית המדות הוא * מה ענה ראש הישיבה לאיזו ישיבה גדולה ראוי לילך * כיבוד הזולת של רבי אריה לוין * הביאור המופלא בדברי התנא באבות * מה הביא את הדברי חיים לצאת מגדרו ולתת הסכמה לספר * הזכיה משמיא למכבד הזולת *  על מה זעק ראש הישיבה לאור סדרה זו - על אלו ועוד בכתבה מרהיבה זו מאורחותיהם של מאורי הדורות.

 

כבוד הזולת

 תכלית כל המדות היא, שבחוסר שימת לב ראויה, יכול האדם לפגוע או לא להעריך כראוי את חבירו. מידה זו נדרשת לה עבודה מתמדת לראות כל הטוב שברעהו, וכצורת הראיה כך תיראה תוצאותיה. עין טובה

 אין ספק שאיכות האהבה בלבו של יהודי כלפי יהודים זולתו נקבעת במידה מרובה לפי הסתכלותו עליהם ולאיזה כף הוא רגיל לדונם, לכף זכות או לכף חובה. וכמה מצוות דאורייתא תלויות ועומדות על מידה זו כמו 'בצדק תשפוט את עמיתך', איסורי לשון הרע 'לא תשנא את אחיך בלבבך', וכמובן 'ואהבת לרעך כמוך', שהיא בעצם מצות אהבת ישראל. ודבר מופלא הוא, שככל שהאדם גדול במעלתו, כך רואה הוא יותר את הטוב שבאחרים, ובהכרח שנדרשת עבודה מתמדת להעצים כבוד הזולת, שבכך יתקן כל מדותיו שלו.

 

על הקו היה אחד מגדולי ראשי הישיבות.

הוא ביקש דחוף לומר דבר מה. הוא קרא את הסדרה שהחלה ב"מוסף שבת קודש" אודות תיקון המדות, ונזעק לומר דבר מה.

- בדורינו, איכשר דרא, ועולם התורה פורח ומתעלה בתעצומות שלא ידעו דורות רבים, עולם החסד אף הוא הרים את קרנו, וועדות הצדקה וארגוני החסד מעידות על שפע החסד שנעשה בתוככי מחנינו התורתי, אך ענין המדות... כה ירוד הוא בעולמינו, לוּ היינו משתלמים אף בעמוד זה, חיינו היו משתנים לבלי הכר...

הוא ביקש לחזק ולעודד, אך מבין מילותיו, ומהמשך סיפוריו, עולה התמונה העגומה, כי למרות גדלותם של מחנינו התורתי, קיימת פירצה בעמוד ייחודי זה שקדם לתורה, ורבים מבני ישיבות שעמלים שעות רבות להבנת סברת ה'ברכת שמואל' עד תומה, יכולים בהינף יד לזלזל בבחור מבין ישיבתם המציע להם דבר מה, ולפגוע בו ח"ו. וחסר משקל ראוי במודעות לידע שבתיקון המדות יש בכוחה לבנות את האדם השלם בדרך עלייתו הרצופה. 

 

כבוד הזולת - לימוד זכות

סיפור מופלא התרחש עם הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל שהשתתף פעם בהלווייתו של תלמיד חכם גדול. המון רב צעד אחר המיטה, ולצידו של רבי אריה הלך אחד מגדולי ירושלים, שנודע לצדיק מפורסם וגאון נודע. לפתע, הבחין רבי אריה לוין שאותו צדיק עוצר ליד חנות פרחים, מתעכב דקות ארוכות ליד חלון הראווה ואינו ממשיך עם מסע ההלוויה. גם כאשר אחרון המלווים כבר עזב את השטח, נשאר עדיין הצדיק להתבונן בחלון הראווה, בחן את כל העציצים שהוצעו למכירה, ואינו ממשיך בקיום המצוה של הלוויית המת.

רבי אריה החליט לעקוב אחרי המחזה המפתיע. הוא רואה בפליאה שהגאון ניכנס אל תוך חנות הפרחים, שוהה שם כמה דקות ויוצא לאחר מכן עם אגרטל ענק, שהיה מלא עד גדותיו באדמה ובצמחים. הוא המשיך כמה צעדים, ושב על עקבותיו ונכנס שוב לחנות, ולבסוף  יוצא ממנה עם העציץ לבד, ללא הצמח.

רבי אריה לוין זצ"ל לימד אותנו כיצד מתנהגים במקרה שכזה. הוא החליט לגשת אל האיש ולשאול אותו בעצמו לפשר מעשיו. וכה היו דבריו:

יהודי גדול זה נהג לבקר את חולי השחפת בירושלים, שסכנת ההידבקות בהם היתה חמורה מאד וכרוכה בפיקוח נפש. באחד מבתי החולים, כך סיפר לרבי אריה, נפטר חולה שחפת, והרופאים רצו לשרוף את התפילין שלו יחד עם כליו ובגדיו וכל מה שבא עימו במגע, מחשש הידבקות.

הוא סיפר שהסביר לרופאים שאסור לשרוף את התפילין ודרש להביאם לקבורה. הם מיאנו לשמוע ועמדו על דעתם שאסור להוציא את התפילין משטח בית החולים, לאחר מאמצים רבים הצליח לשכנע אותם לקבור את התפילין בתוך שטח בית החולים.

במשך שעות ארוכות אימץ את מוחו במחשבה כיצד ואיפה ניתן להשיג אדמה, היות ולא רצה לחפור בשום מקום מחשש גזל. בעיצומה של ההלוויה, משחלף המסע ההמוני ליד חנות הפרחים, עלה בדעתו רעיון לרכוש עציץ פרחים רב מידות, עם כמות גדולה של אדמה, וכך עשה.

אולם כשיצא מהחנות העלה בדעתו שבעצם אין כל צורך בצמח, לכן חזר על עקבותיו, הוציא את השתיל והחזירו למוכר... ובכך הביא את התפילין לקבורה.

הרי מי שהיה נתקל במעשה שכזה, היו עולים במחשבתו אין ספור השערות לבאר, כיצד הצדיק הזה עזב את ההלווייה ונכנס ללא הסבר לחנות פרחים, אך מעולם לא היה עולה בדל מחשבתו סיבות שכאלו, ודבר זה מראה בבירור שאם נדע לכבד ולראות בעין טובה, נוכל לכבד את הזולת כראוי.

 

לב טוב - תכלית כל המדות

דיו רב נשפך לבאר דברי התנא באבות על הדרך הישרה שיבור לו האדם - שרבי אליעזר אומר, עין טובה. רבי יהושע אומר, חבר טוב. רבי יוסי אומר, שכן טוב. רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר, לב טוב. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. ורבים נתקשו בביאור המשנה, שאילו היה אומר ש'עין טובה' היא המעלה הטובה ביותר, היה הדבר מובן, אבל מה נתכוין שבכלל דבריו דבריכם, היכן מונח בכלל עין טובה הענין שיהיה שכן טוב וחבר טוב.

והביא רבינו יונה פירוש הרמב"ם, שזאת היא מעלת תיקון המדות, לפי שדעותיו של אדם נביעתן מן הלב, ובזמן שלבו טוב כל מדותיו ישרות ודעותיו נכונות, ונמצא שמח בחלקו ומתחבר עם הטובים, ואינו חפץ אלא בדבר שיש בו תועלת ולא הפסד. ורבנו יונה פירש ש'לב טוב' היינו מדת הרצון זהו הסבלן שאינו קצר רוח ומתרחק ממדת הכעס ומשיב במענה רך, ואף כי יעשו לו דבר רע יסבלהו, ואין מר בפיהו, כי חכו ממתקים וכלו מחמדים, וזהו שאמר להם רואה אני כו', כי אדם שמדה כזאת שוכנת בקרבו, טוב הוא גם לחבריו ולשכניו, ולכל העולם כולו.

רואים בדברי חז"ל שאם יתדבק האדם בהעבודה של 'לב טוב' - שליבו יראה כל דבר לטוב, הרי ממילא יגיע ויתדבק בכל המדות טובות שמנו שם התנאים. והיא תכלית המדה לתיקון המדות כולן.

 

לאיזו ישיבה גדולה ראוי שיילך?

סיפר אחד מהת"ח בירושלים, שנכנס קמי ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטינמן שליט"א, ובפיו ההתלבטות להיכן לשלוח את בנו לישיבה גדולה, אחר שנודע כאחד העילויים בישיבתו, הוא החל להעלות צדדים בדרך הלימוד באופן זה או אחר, דיבר על ההספק, ועל מדת נסיונה של הישיבה וכו'.

הפסיק אותו ראש הישיבה בשאלה - היכן עובדים יותר על המדות, ביררת?

משראה שמושך הוא בכתפיו כמי שאינו יודע בדבר, אמר לו שיברר ענין עבודת המדות בישיבה, והיכן שעובדים על כך טוב יותרא, לשם ישלח את בנו ויראה ממנו ברכה...

 

העצה לזכות לכבוד האחר

בעל הדברי חיים מצאנז זצ"ל לא העניק מעולם הסכמה לספרים תורניים. המחברים בני דורו שהפצירו בו רבות, נענו בסירוב מוחלט.

רק ספר אחד בדורו זכה להסכמה נלהבת. היה זה לאחר שראה באותו ספר פירוש על מאמר חז"ל מוקשה, ואמר שאילו לא היה מחבר זה "איש של מסירות נפש להשי"ת ובעל מדות מופלא לא היה עולה בדעתו אימרה זו.

הספר הינו 'לקט אמרים', ומסופר שם שה"דברי חיים" ביקש מהיהודי שיביא לו את הספר כדי שיוכל לעיין בו, ואז נפלו עיניו על קטע מסויים שבו מתעכב המחבר על הפסוק [תהילים מב, ב] "כאיל תערג", והביא קושיית המפרשים, שהיה לו לכתוב או כאייל יערוג בלשון זכר, או כאיילה תערוג בלשון נקבה. מדוע עירבב הפסוק לשון זכר - 'אייל', ונקבה - 'תערג', גם יחד.

וביאר בהקדם מאמר הגמרא שאיילה זו רחמה צר, ובשעה שכורעת ללדת צועקת שבעים קולות כמספר תיבות של המזמור 'יענך ה' ביום צרה', ואז מזמין לה הקב"ה דרקון, והוא מין נחש, שמכישה בבית הרחם, ונקרע המקום ומתרחב, כדי שהעובר יוכל לצאת בשלום. וזה מה שאמר הקב"ה לאיוב 'הידעת על לידת יעלי סלע חולל אילות תשמור', שהקב"ה משגיח ושומר את האילה בעת לידתה.

ועוד שנינו בחז"ל על איילה זו שהיא חסידה ורחמיה מרובים, וכאשר יש עצירת גשמים ויובש בעולם, באות כל החיות אל האיילה כדי שתתלה עיניה למרום ותבקש רחמים, והיא זועקת להקב"ה וממציא לה מעיין שממנו שותות לרוויה כל החיות.

ושאל המחבר, מה יקרה אם יזדמנו לפני האיילה שני המצבים כאחד, גם תגיע עת לידתה וגם יבקשו ממנה לבקש מהשי"ת על הגשמים.

מה תעשה בתחילה. ותירץ, שבאותה שעה שוכחת האיילה מעצמה ומכל יסוריה ועושה את עצמה כ'אייל' זכר שאינו מוליד, וזועקת לקב"ה על חברותיה... ולכן הזכיר הפסוק לשון זכר ונקבה יחדיו באיל.

הדברי חיים התפעל מאד מפירוש זה והעניק הסכמה לספר, באומרו כי אם חפץ האדם להגיע לתכלית העליה במדות, עליו לבטל מעצמו כל הנטיות המעכבות, כשנדרש הוא למען הזולת, ורק אם יסיר מעצמו עול זהי וכל להשתלם בעליה למען חבריו.

 

חיזוק בכבוד הזולת מגביר הצלחתו משמיא

אלומת אור נוספת עולה מדברי רבותינו, שככל שהאדם מיטיב הנהגותיו עם חבריו, ומכיר זכבודם, כך זוכה הוא להתגלות הבורא כלפיו, למילוי כל משאלות ליבו לטובה.

אברך ת"ח שביקש ממרן הגרש"ז  אויערבאך זצ"ל לקיים הספד על ת"ח נודע שנלב"ע בקיצור ימים ושנים, ורצה לעורר השומעים להתחזק בתורה ומצוות, בכדי לעצור את מלאך המות, נענה על ידו -

'את מלאך המות נוכל לעצור, רק אם נתחזק בכבוד הזולת, בבין אדם לחבירו, כך לא תהיה לו שליטה בתוכינו...'.

אימרה מפעימה אמר הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל בערוב ימיו, כשבא לחזק את השמירה הנדרשת לחיזוק הבריאות. וכך אמר - "אדם חולה נזקק לטיפול ולעזרת הבריות, ולעיתים הוא נעשה למטרד עבורם, החולה מצער את סובביו, ואין זו הנהגה ראויה בבין אדם לחברו, גם את הקב"ה - החולה מטריד בכך שהוא מבקש ממנו רפואה שלמה, ולשנות את דרכי הטבע ולהבריאו, וכי כך ראוי ונכון להתנהג, לכן צריכים להיות בריאים ולהשתדל בכך לשמור על הגוף והנפש בכל מחיר.

לפעמים אדם צעיר מזיק לגופו מתוך דאגה יתירה לבריאותו של אדם זקן וחלש, אך עליו לדעת כי הבריאות של הצעירים העתידים לעמוד בנסיונות החיים, חשובה יותר משל איש זקן, כי ככל שיתמיד בבריאותו ולא ייאלץ האחרים לטורח עבורו, כך משמים יקבלו עתירותיו בנקל".

אין ספק, כי ככל שהאדם יגביר לכבד את חבירו, ולראות את הטוב שבו, כך כמים הפנים אל הפנים, יסייעוהו משמיא למילוי כל משאלות ליבו לטובה, בסולם העליה התורתית.

 

עוד בתיקון המדות
אנוכיות - פרק א' , 22/06/2009
ענוה וכיבוד הזולת - פרק ב', 29/06/2009
כבוד הזולת - פרק ג', 8/07/2009
אהבת חינם / שנאת חינם - פרק ד', 16/07/2009
מעביר על מדותיו / כעס - פרק ה' , 23/07/2009
עין טובה / קנאה - פרק ו', 5/08/2009
ויתור - פרק ז', 12/08/2009
מדת האמת / שקר - פרק ח', 27/08/2009
מדת הזריזות / עצלות - פרק ט', 1/09/2009
מדת הזריזות - עצלות - פרק י' , 17/09/2009
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר:  
בסיוע עמותת חינוך וסיוע באהבה מ.ע. 580418440
אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים