שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
הנהגת ימי בין המצרים
מיעוט שמחה בימים אלו, היינו דווקא בדברים של רשות, אבל בעבודת השי"ת בתורה ותפילה אדרבא יש לעשותם בשמחה רבה וברעותא דליבא, כי הזמן מסוגל להתקרב אל המלך וביחוד בשבתות שבין המצרים. ויש להרבות בימים אלו באהבה ואחוה בין אדם לחבירו כנגד שנאת חינם שבעטיה חרב בית מקדשנו. (מתוך פסקי תשובות)
עכשיו באתר שטייגן
503 אורחים
בין המצרים ותשעה באב

סעודת תשעה באב

14/07/2013

בטור ובשו"ע סי' תקנב' מבואר ההלכות כיצד אדם צריך לנהוג בסעודה המפסקת בערב תשעה באב. הלכות רבות נאמרו גבי סעודה זו ונביא מקצתם לקמן. במאמר שלנו נתמקד בהלכה מעניינת ביותר שיש אך ורק בסעודה מפסקת זו והיא, שצריך לומר (בתחילת) בסעודה: 'זהו סעודת תשעה באב' כך כותב המ"ב (בס"ק טז') ומקורו מהירולשמי במס' תענית (פרק ד' הל' ו'): רב מן דהוה אכיל כל צורכיה, הוה צבע פיסתיה בקיטמא ואמר זו היא עיקר סעודת ט' באב, לקיים מה שנאמר (איכה ג') 'ויגרס בחצץ שיני הכפישני באפר'. ופי' בקרבן העדה, רב לאחר שאכל כל צורכו היה טובל פרוסת לחם באפר (עי' ברמ"א שם סעי' ו') ואמר, זו היא עיקר סעודת תשעה באב (בית יוסף בשם ספר תורת האדם להרמב"ן והגהו' מיימוניות הל' תענית פ"ה). באיכה רבתי 'רבי' כיון שהיה אוכל סעודת ט' באב היה נוטל פרוסה וטובלה באפר לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר. וכן 'רב' בירושלמי. (ספר הרוקח הלכות תשעה באב סימן שי')

ולכך אומרים בסעודה זו 'זו היא סעודת תשעה באב'. כמו שרואים בשו"ע שבסעודה זו אין אוכלין שני תבשילין. וביאר בספר הלבוש, מפני שהוא דרך שררה וכבוד. ובספר תרומת הדשן (סי' קנא') ביאר, שבסעודה המפסקת אנו יושבים על גבי קרקע, לא מפני אבילות מכיון שעדיין לא נכנס תשעה באב, אלא מפני שצריך קודם תשעה באב סעודה עניה ושפלה. ולכך אסור לאכול שני תבשילין ובשר ויין ולכן צריך ג"כ לישב ע"ג קרקע. ואנו שאין נוהגים כל השנה לאכול בהסיבה – אין שפלות הסעודה ניכרת אלא כשיושבים על גבי קרקע (עי' במג"א ס"ק ז'). ולכן אנו טובלים הפת באפר, היות וכל זה אנו עושים כהכנה לתשעה באב, ולכן אומרים בתחילת הסעודה 'זו היא סעודת תשעה באב' ומפני זה נוהגים לאכול בסעודה זו ביצים קשות כמאכלי אבלים. ואין אוכלים ג' אנשים יחד בכדי שלא יתחייבו בזימון, אלא כל אחד יושב לבדו ומברך לעצמו. ובגמ' תענית (ל' ע"א) אמרינן: כך היה מנהגו של ר' יהודה ברבי אילעאי, ערב תשעה באב מביאין לו פת חריבה במלח ויושב בין תנור לכיריים ואוכל ושותה עליה קיתון של מים ודומה כמי שמתו מונח לפניו, ע"ש. בספר התירוש (לר' שמחה ראובן ב"ר חיים יהודה לייב אדלמאן – י"ל בוורשא תרנ"א) כתב, הנראה כל עיקרה של קריאת השם 'סעודת תשעה באב' לסעודה שמפסיקין בה, הוא בעגמת נפש ואנחה, ע"ש.

אלא שלכאו' מהגמ' בתענית (ל' ע"ב) משמע שסעודה המפסקת בערב תשעה באב היא סעודת אבילות. דאיתא שם: כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב, עליו הכתוב אומר (יחזקאל לב'): 'ותהי עוננותם על עצמותם' וביאר ברש"י, בתשעה באב, כלומר בסעודה המפסיק בה. רואים שסעודה המפסקת נקראית סעודת תשעה באב מכיון שהיא שייכת לתשעה באב. (ע"ש ברבינו חננאל ובשו"ע סי' תקנד' סעי' ה')

ובאמת יש להעיר מדוע כשאוכל סעודה זו צריך לומר 'זו היא סעודת תשעה באב' והרי זמן אכילתה היא בערב תשעה באב ולא בתשעה באב. וראיתי שביאר בזאת הגר"א נבנצאל, שאין אוכל אדם סעודה זאת בכדי שיוכל לצום כדבעי (עי' ברמ"א סי' תקנב' סעי' ט' ובמ"ב ס"ק טו'). אלא מהות סעודה זו היא מדיני אבילות וחז"ל חייבו להיתנהג בתשעה באב כאבלים ומסדרי האבילות ר"ל היא סעודה שעושים האבלים, אלא שבתשעה באב אי אפשר לקיים סעודה ואפילו סעודת אבלים, לכך מקדימים את סעודת האבלים לערב תשעה באב ועושים אותה בסעודה המפסקת ולכן אומרים בסעודה זו 'זו היא סעודת תשעה באב'. ובספר כף החיים (ס"ק לו') כתב, שיש בסעודה זו משום מצוה, ע"ש. הרי שאין בסעודה זו רק כדי לאגור כוח לצום, אלא היא גם מצורת האבילות ולכך יש בה משום מצוה, אפילו שאפשר לומר שגם אם אוכל בכדי לאגור כוח יש בכך מצוה. ובאמת בגמ' בתענית (שהבאינו לעיל) ובפי' רש"י שם. רואים להדיא שנחשבת סעודה זו כאילו נעשית בתשעה באב. 

ובתוספתא מסכת תענית (פרק ג') איתא: כל שהוא 'מסעודת תשעה באב' אסור לוכל בשר ואסור לשתות יין ואסור לוכל שני תבשילין ואסור לרחוץ ולסוך וכל שאינו מסעודת תשעה באב מותר וכו'. רואים להדיא מלשון התוספתא שסעודה זו נקראית 'סעודת תשעה באב'. וכן הוא בירושלמי לעיל ובעוד.   

עוד על בין המצרים ותשעה באב
הלכות בין המצרים ותשעה באב – תשע"ז, 24/07/2017
​קו פתוח ומוקד טלפוני בעניני צום תעשה באב, 8/08/2016
עלון מסביב לשולחן בנושא: סעודה מפסקת, וערב תשעה באב, 22/07/2015
כנס שמירת הלשון לנשים ונערות בבניני האומה , 12/07/2015
חדר דרשות לליל תשעה באב, 3/08/2014
דרשת הגאון רבי ירוחם ברודיאנסקי שליט"א, 16/07/2013
סעודת תשעה באב, 14/07/2013
בענין שלום - בין המצרים, 12/07/2013
בין המצרים, 30/06/2013
גליון עומקא דפרשה בענייני ת"ב שחל בשבת, 27/07/2012
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר: בטון מוחלק אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים