שטייגן פורטל עולם התורה
מבזקים
> ציור לפרשת השבוע להורדה!
מאת הצייר ר' יוני גרשטיין הי"ו
עכשיו באתר שטייגן
831 אורחים

התבוננות

אל מול הנרות הדולקים, מעניין לעצור ולבחון את השמן הזך שבכדינו, עד כמה אנו שומרים עליו, כמה התייוונות נשפכה אל הטהרה, יוצרת ערבוביה מעורפלת של אי אבחון בין קודש לחול גם תחת הטלית ולצד הספר. כמו חשמונאיות רבה שנמסכה בנו, קיימים לפעמים גם התיוונויות קטנות...
25/12/2009
על חורבן ברוטב שמנת:
"הרגעים המוזרים האלו שבים מדי שנה, רגע לפני פתיחת המגילה - איכה, לא אסתר - דקה אחרי שריח החופש ובין הזמנים משוטט באוויר - בכל מדיה אפשרית חוגגות הפרסומות הצבעוניות על מבצעי תשעת הימים".
23/07/2009
ההפגנה הבאה בתוך הבית שלכם: אף אחד לא טרח לחשבן בכלל מהם חילולי השבת הנגרמים מפתיחת חניון על ידי אינו יהודי. מעבר להרמת והורדת מחסום, אין שם כלום. רכבים שיסעו, ייסעו בכל מקרה ויחנו בכל מקרה. אלא מה? סמל. כאן קבור הלב.
2/07/2009
על מסרים מלמעלה ותקשורים רוחניים: כל מי שהיה פעם במופע טלפתיה, כיפוף כפיות, קסמים וכל מה שמשתלב במילה 'חושים', מכיר את השאלה הקבועה המופנית לעבר המופיע – "האם אתה יודע את מספרי הלוטו עוד בטרם ההגרלה?" תמיד זה נגמר בכחכוח, עמימות, ובמקרה הנועז יותר, בהסבר צנוע על יושר...
25/06/2009
על מה שהיה צריך להשמיט בנאום 'בר-אילן': מוטב שידבר על מדינה ישראלית ופלסטינאית ולא על מדינה יהודית, לזה ישנם אפילו מוסלמים שמוכנים להסכים. אפשר גם לוותר על "בעזרת ה'" ושאר הפסוקים. לא נורא, ממילא לא זה מה שיקנה את הדתיים שבעם. .
18/06/2009
על מאה שערים בין הפגנה לגיטימית למופע מביש: דומה כי הריח לא עזב את שכונת מאה שערים. הפגנה באה והפגנה הולכת, ריח הפחים השרופים נשאר וגורם הנאה צרופה להרבה "אקשניסטים". מה לעשות, יש כאלה שזה מריח להם טוב. אילו בכל פעם היו מובערים הפחים באותם מקומות שכנגדם מפגינים ולא תחת בתיהם של המפגינים עצמם, ייתכן כי כל ההפגנות היו נושאות פרי, אבל זה כבר עניין אחר.
12/06/2009
"אם היום הנוכרי, עכו"ם או שאינו יהודי התורן אומר איזה משפט חמוד לטובתנו - אז הוא בסדר. עוד מעט ניטע על שמו עציץ בחלקת חסידי אומות העולם. אם מחר הוא רק יביע איזו דעה קלילה אפילו נגד מכונית ישראלית, מיד הוא יוכתר באנטישמיות". אובמה וההלכה הידועה. וגם: מה הקשר לצפת...
5/06/2009
כנסו והביטו בהיכלי הישיבות ובתי הכנסת בליל התקדש החג. ללא מחשבים או גאדג'טים, ללא 'עולם הזה'. עד זריחת החמה, קול התורה יתרונן ברעננות לצד הסטנדר, יבהיק בחשכת הליל. אלפי שנים חלפו, העולם 'מתקדם' - והתורה אחת היא. נשארת בטהרתה. מתחדשת כנתינתה מסיני.
27/05/2009
הרוגע לא ישוב לחיי חילוניה של קריית יובל גם אם יוקמו אך ורק עמודי עירוב בלתי נראים ובתי כנסת מעופפים. הם שונאים חרדים. נקודה. הם רועדים מהשחור בעיניים ולכן יתנכלו לכל דבר שבקדושה. אם יוסרו העמודים, הרי שהטענות יעברו לדבר אחר והעבריינות רק תגבר. הצדק לא ישוב לפסיקות בג"ץ גם אם יבינו מהו גיור ומדוע. גם לשיטתם העכשווית, אין סיבה לתקצב את הרפורמים ודומיהם.
20/05/2009
העיניים מביטות בילדי החלאק'ה המתוקים, תלתליהם מתנופפים ברוח המירונית, וחיוך מתוק על פניהם הטהורות. הם יושבים על הכתפיים מאושרים. ובלב רועדת הידיעה האיומה מכל, כי שניים כאלה, מתוקים מדבש, שרק כמה שנים בודדות מפרידות בינם לבני גיל החלאקה, כבר לא ישובו הביתה מכאן. החיוך שעטף את פניהם לא מזמן, עת רקדו עם אביהם המאושר, קפא. לנצח. הם כבר לא יעמדו בבית מול המראה על מנת לסלסל את הפיאות המסתלסלות על לחיים, שנעשו להם כאן לפני שנים ספורות.
13/05/2009
למרבה הכאב, הוא נעמד מול ארון הקודש ו...הצטלב. זה לא נובע מהפיגור. מדובר בפיגור כללי. זה מה שהנער, היהודי, יודע בהקשר של דת. ביקורו של האפיפיור הציב מראה חרוכה מול הישראליות, שמסרבת לכבד רבנים ואישי דת יהודיים, אך ליבה מפרפר למראה אישי דת אחרת. הם מחפשים רוחניות לאחוז בה. התורה, נון גראטה.
13/05/2009
עצם העובדה כי בכל אופן, שנים רבות לאחר מותם של תלמידי רבי עקיבא, עדיין המסר מהדהד, היא מרנינה. גם בתקופת ה'חשמל ללא חשש חילול שבת' ו'שירים ללא חשש מוסיקה בימי העומר', ההתחזקות בכבוד הזולת נמצאת בעולמנו. אשרינו וחצי. הבעיה מתחילה בהקצבת הזמן.
6/05/2009
מזווית עינייך הצעירות, ההסתכלות אחרת, מוטעית. הכל נראה חגיגי ונפלא. אפשר לעשות אתנו איזה מנגל קטן, או להבעיר מדורה ענקית עם בטטות או קרטוצ'קעס, נהרא נהרא ופשטיה. אבל דע לך, לא הכל היה לנו נחמד ונוח. תחשוב קצת. אילו היית יודע מה היה בראשם של אלו שהביאו אותנו לאדמת ארץ ישראל, היית מזדעזע!
22/04/2009
ב'חדרים' ובישיבות זוכרים בכל "אב הרחמים", בכל רגע של הגייה בתורתם של גאוני ישראל שנטבחו, בכל שם של ישיבה או חסידות הנקראת על שם מה שנשאר שם. הילדים שלנו נקראים מוישלה ויענקלה על שם אלו שלא שבו משם, לא רן או מתן, צליל, ים, מדרכה, ושאר שמות.
22/04/2009
הברכה עצמה כלל לא נדירה. הם אומרים אותה כל כך הרבה פעמים. אבל מה יש להשוות. כמה פעמים יוצא לברך אותה בנסיבות המיוחדות הללו?
מתי תצא חמה? מתי??", זעק אל חלל השמיים השחורים יהודי עבדקן הלבוש כמו שדמיינו בגן את אליהו הנביא. "מתי???"
16/04/2009
משהו בחומת ה"כשר? יופי!" נסדק. הסיפורים הללו מלמדים כי קהות חושים פשתה בכל מה שקשור לכשרות. זה לא רק סיפור עגום ומחויך על החילוניים הבורים. זה מגיע גם מאיתנו. התרגלנו לכך ש"העיקר הכשרות", לא שבאמת יהיה כשר. לפעמים מטרידה המחשבה שמא הכל נובע מאותו מקום. בכל דבר בחיים, מתרגלים לדאוג שיגידו שאנו כשרים. במה שנכנס או יוצא מן הפה, ובכלל, בכל הליכותינו. לא משנה מה נעשה, הכי חשוב שאנו נחשבים כשרים.

18/03/2009
פתאום כולם נהיו דוסים. ביבי מזיל דמעה על אברכי ישראל, ברק רוצה בעצמו לבוא לחלק כסף לאברכים ואפילו ליברמן, זה מהאזרחות, ביקש לקבל דעת תורה מהגר"ח קנייבסקי. כנראה הוא שמע שגדולי התורה משמשים סנדקים בבריתות ורצה שיבואו גם אליו אל הברית. ברית הזוגיות. פשוט מדהים.
11/03/2009
הצחוק הפרוע הזה שבקע מפיות אלו אך לפני דקתיים כשהוא עוקץ חצי ישיבה פלוס שכנים, מתחלף בדמעות קטנות.דמעה ועוד דמעה, וכהרף עין אוסף מי הלב הללו מצטרפים לבכי אחד גדול, בכי כאוב מהסוג שיוצא אולי ביום כיפור. הם נזכרים לפתע בדקות מבוזבזות של בטלה או ביראת שמים שנחלשה אי שם. דווקא ברגע שבו האדם אמור להתבלבל, להשתולל עד אימה בפראות, דווקא אז הטוהר בוקע החוצה.
3/03/2009
כולם בעיר ידעו שהוא בן לאמא יהודיה. יכול להיות שהיא אפילו ידעה על מעשיו, אבל כנראה שהיא לא חשבה יותר מדי על הנזק שהוא יכול לגרום במעשיו לעמה, עם ישראל. היא לא העירה לו, אבל אביו, שלא רצה שבנו יסתבך, כעס מדי פעם, אבל לא יותר מזה. הוא לא התייחס לזה כאל פצצה מתקתקת. והפצצה, תקתקה. ועוד איך.
25/02/2009
סערת הבחירות נדמה. בבת אחת התפוצצה הבועה שבה חיינו די הרבה זמן. עכשיו כבר לא מעניין איש מה יהיה. הדבר היחיד שצובט הוא, המפלגות החרדיות. אולי לא היה מקום לגעת במורסה כואבת זו, אבל אם כבר נפתח הפצע, עדיף לנסות לקרוא לו בשמו.
18/02/2009
אלפים אלפים זעקו 'ה' הוא האלוקים'. אלפים עדיין זועקים בתוך המעטפות הכפולות. אבל כנראה. כי תמונה אין. רצועת שמע אפשר לעשות מן התוצאות במחננו. צילום, לא. אז נכון, צילום אינו העיקר. עצם העובדה שיש נציגות יפה, זו ברכה ראויה כשלעצמה וזה מספיק. העיקר הנציגות. אבל ההוכחה היא בצילום. ואצלנו, משהו לא מצטלם טוב...
11/02/2009
לא, לא באנו עם בשכנועים הוותיקים והנכונים של "תשמע לרבנים". באנו רק לנסות להחזיק את הראש שנאבד בסבך האמוציות הבלתי נדלה. כמה שאנו יודעים לבקש ברכה בעת צרה, כך גם נדע לשמוע להם, כאשר הם מבקשים. ואז, נוכל לבקש מאלוקים: אנחנו עשינו את שלנו למרות שלא תמיד היה לנו כיף, אף אתה, עזור לנו בעת צרתינו.
4/02/2009
הוא מחדד את עיניו לתוך עיני ותמה. "קשר? קשרים? בשביל מה אתה צריך קשרים??", ועוד לפני שאני מספיק להבין מה הוא רוצה, שמועס שלם יוצא מפיו. יוצא בכאב. "קשרים אתה צריך עם השיטֶה והרמב"ם! קשרים אתה צריך עם הגמרא, לא כאן!". רגע אישי עם ח"כ הרב רביץ זצ"ל במזנון הכנסת
29/01/2009
היוהרה הזו ש"הכל נהיה בדברו" הפורצת ממשרד ראש הממשלה מלמדת דבר אחד. בהרבה דברים הוא אשם, חוץ מהדברים שהוא נלחץ להסביר כי הם פרי מחשבתו, כוחו וחכמתו. לא ברור מהיכן שואב את התעוזה הגאוותנית הזו ומנסה לסחוף עמה רבים. אבל, תמתינו מעט. התמונה עדיין לא התבררה. התפילות עדיין נצרכות יותר מתמיד.
22/01/2009
אף אחד בגלובוס הרחב לא חשב או חושב להיות אובייקטיבי כלפי ישראל. אין כאן מבט צבאי או פוליטי. גם לא אינטרסים. לפעמים, אין טעם לנסות להבין או להיכנס לטענות, עובדות או הסברה לסוגיה. זו עבודה לשווא נטו. לפעמים הבעיה נעוצה רק במילה אחת - בשם.

15/01/2009
כשרוב הרקטות נוחתות ב'שטחים פתוחים', או כשאחת שנוחתת על בית וזורעת הרס בכל, רק לא בבני אדם - אנו רואים ניסים. לא צריך לעשות כלום. נותר רק לפקוח עיניים ולראות את מי שאמר והיה העולם. לדעת שיש רק אחד שמנהל את העולם ואין עוד מלבדו!
8/01/2009
ממתי מקלט אמור לשמש למגורים? מקלט זה מקום שבו הילדים יכולים לעשות קייטנה בימי החופשה. מקלט זה מקום לפתוח בו עסק זעיר לממכר טיטולים ומוצרי יסוד בזול לבני תורה, או סתם חדר חשוך מלא עכברים, שלא פתחו כבר חמש מאות שנה. למה שיחשבו לארגן מקלט? מתי בפעם האחרונה הייתה כאן מלחמה?!
1/01/2009
כאשר מבינים מה אירע בפרשת מאדוף, ההלם גדול. בלתי נתפס כיצד עשרים שנות הפקדות של מיליארדים - נעלמות במחי תרמית. אנשים הפקידו והפקידו, מסרו את כל כוחם למען הפקדות אלו. ובסוף - אפס. גורנישט. כלום.
פתאום ממחישים את משמעותה של הקרן האמיתית. הקרן הקיימת לעולם הבא.

24/12/2008
..עד היום היה מקובל כי חייל חטוף שהקריב עצמו למען המדינה יוחזר בכל מחיר. לא מפקירים חיילים בשטח, גם אם מדובר במסירת כל הצבא לידי הפלסטינאים צמאי הדם. כך לפחות היה נהוג...
17/12/2008
הם מעולם לא פתחו תנ"ך, ומעולם לא פתחו דלת של בית ספר תורני או חרדי. מוטב שישוו בין רמת הציונים בבית יעקב לבין זו שלהם. אולי, הם יגלו, שאכן כל התשובות נכונות.
10/12/2008
אינני 'מרכז'ניק', אבל לבי נשרף כשראיתי את רצפת מרכז הרב המחוררת. אינני חבד'ניק אבל נקרעתי מדאגה לגורל השליח בהודו. אינני איש העדה החרדית אבל בכיתי לשמע זעקות היתמות של טייטלבוים הצעיר. אולי הדרך ההשקפתית שונה זו מזו, אבל המשפחה לא. ריבונו של עולם, מכה אחר מכה חטפנו, ואנחנו מבינים – אנחנו אחים!
4/12/2008
עצם קיום המאמר המדהים, אפילו יותר מאשר תוכנו, זועק דבר אחד: זהו כח התורה, זוהי חכמת התורה ודעת התורה.
אותו 'ר' אלחנן', של ה'קובץ שיעורים', של החריפות והמתיקות התורנית הזורמת בין הסוגיות הוא אותו "ר' אלחנן", שכבר לפני עשרות שנים נענע את המשבר הכלכלי, אז, כמו היום, בקריאה המהדהדת – "נאר אמונה!"
27/11/2008
אמנם אנשים אחים אנחנו. אבל כעת, אנו טיפ טיפה מבולבלים, לא בדיוק יודעים מה ואיך לעשות. לא מבינים שאנו אכן על אי בודד. גם במצב כזה צריך לזכור את העיקר.
21/11/2008
בבית המדרש, יושב עבד ה' אל מול הגמרא, פניו קורנות באושר. אין לו לא גשם ולא רוח, לא ברד ואף לא שלג. כאשר קור האימים מרחף ברחובות, בבית המדרש האח בוערת. אש התורה מתגברת בשלהבות ענק, מפיצות חום נעים. חמימות רבה פושטת וגלי השפעתה נעים הרחק הרחק לעם שבשדות, חמימות שאינה בר חלוף.
29/10/2008
הגר"י הוטנר אמר פעם כי צריך לשאול "מה לקחת מהחגים" ולא "איך היה בחגים". כי חגים הם לא חוויה חולפת, אלא דבר שנשאר לאורך כל השנה כולה...
20/10/2008
האם מישהו זוכר שלנו כבני הציבור החרדי האמונים על דעת תורה אין בכלל דעה בעניין? הרי בין אם נרצה ובין אם לאו, נרוץ לשים את הפתק שיורו לנו (מי שלא מתכונן יואיל בטובו לסנן את המצוות הנוחות לו בשקט, לא לידנו)
13/10/2008
ברגע אחד, מגיעה ההבנה כי החופש, הוא זה אשר אותו אנו מבקשים יום יום, החופש מן הגשמיות, החופש מן התוהו. הנה שוב באו הימים בהם המחתרת חתורה מעט יותר מתמיד, והתפילה עולה, שתבוא שנה טובה ומתוקה, ונזכה להימלט על נפשותינו, מבלי להשאיר אף טיפש מאחור.
6/10/2008
לפעמים, בתוך ים המצוות החביבות, ניתן לשכוח את האנשים הסובבים אותנו. לשכוח, שמצוות בין אדם לחברו גם הן מצוות, ובדרך לגן עדן לשרוף עולם שלם. ואולי, אולי זו הכוונה בפסוק "ואנוכי תולעת ולא איש". אם לא יודעים שגשמיותו של הזולת היא היא הרוחניות שלנו, כבר עדיף להיות תולעת מאשר להיות איש, כך לפחות לא יאכלו אותנו.
10/09/2008
המנגינה המוסרית הפורצת מן הלב העולה על גדותיו מתפזרת בחלל. תווים תווים של נימי הנפש הדקים מנגנים את מנגינת המוסר המתחזקת והולכת. הסטנדר יתנועע כמו מעצמו, ודפי הספר יצהיבו משימוש מכאיב. "מן הטובות אשר היטיב השם יתברך עם ברואיו", הצליל הרגיש והנוגה הזה, מתערבל עם הקולות שזה עתה הולחנו אי שם בעמקי הנפש, מייצר שאגה אדירה, בונה חיים חדשים, "כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם".
1/09/2008
כבר שבוע חלף מבין הזמנים.
שבוע שלם! שזה אומר ששליש בין הזמנים עבר. ובינינו, עדיין לא הספקנו לעשות כלום. תקופת בין הזמנים היא תקופה מיוחדת של איכות. כזו שאף שביב חדשות מהעולם לא יכול לחדור אליה. אבל מה מייחד את הימים האלו תכלס'? מה עושים בהם?
14/08/2008
בפוליטיקה, בה הכל על פי הוראות גדולי ישראל, מעשה זה הוא אינו בגדר של "לפנים משורת הדין". אין מקום להתלהבות זו. ואם התרגשנו, כנראה שמשהו מן הפוליטיקה האמיתית (או יותר נכון, השקרית), חדר למחננו.
6/08/2008
נדמה בנפשנו את הרעב והמוות השוררים ברחובות, את בית המקדש - ביתו של מלך מלכי המלכים - הולך לקראת חורבנו. נשים מזות רעב נוטלות את היקר להם לתוך סיר הבשר, ולא מן הנשים אשר קפא לבן כי אם אלו הרחמניות דווקא. כי גם רגש הרחמים איבד את עצמו לדעת ברגעי הסבל המוטרפים.
29/07/2008
זו לא התנגחות או השמצה, זהו לא ניסיון להכפיש או לגבב מילים, זוהי תחינה. תחינה לתשומת לב יתרה, תחינה לעוד רגע קטן של תכנון טרם יציאה לטיול. תחינה לעוד מפה או ליטר מים במסלול, כי בקבוק סודה קטן לא ייתן חיים ברגע הנחוץ.
25/07/2008
אם יש מי שמתכנן איזו שמורת טבע כמזכרת ללומדי התורה, הרי שהוא טעה ובגדול. התורה, היא היא מקור ואם לכל החכמה. גם אם ינסו "לאכול" ולהכיל כמה חרדים בתעשייתם, החכמה עדיין לא תימצא.
16/07/2008
כאשר הלב כבר התרגל להכול, יצר בורא העולם משהו חדש, שירעיד ויזעזע. שלא ייתן מנוח. ומי ייתן שהטרקטור הזה, שבא לעורר, יצליח במשימתו, בכדי שלא תעלה השאלה מה עוד חלילה צריך לקרות בשביל שנראה היכן טעינו אנו...
10/07/2008
"השענתי את הראש על הסטנדר, וביקשתי: פעם אחת, רק פעם אחת לטעום מהו לימוד אמיתי. כי לפעמים, העולם האמיתי" הוא מרחק פסיעה מדוכני העיתונים.
4/07/2008
כשסכום ההפקדה הגיע למינוס 100,000 ש"ח ברחתי משם כל עוד נפשי בי, בודק שהמשטרה לא בעקבותיי. נראה שבמצב של לבכות כל הדרך מהבנק, כשאי אפשר להפקיד ולמשוך נטו, אולי כדאי להפקיד בגמ"ח. בלי פק"מ ועו"ש ותקצ"ר ועב"מ (עמלה בלתי מזוהה). פשוט זכויות וזהו זה.
19/06/2008
גם אם הוא נזכר כי סבא של סבא שלו אמר פרק תהלים בערב יום כיפור שחל להיות בשבת, זה לא ממש אומר שהוא ייתן את התמיכה הנחוצה שלה נזדקק. לרוב, רגע אחרי שנצא בעזרתו ה"אדיבה" מן הבוץ ונמהר לצהול ברגשי הכרת הטוב, נרגיש את שיניו החדות ננעצות בבשרנו.
12/06/2008
ברגע ישראלי אחד של שכחה, אף אחד כבר לא זכר את הימים בהם תקף האיש כל מה שקשור לדת או ליהדות ובפרט את מקיימי המצוות. סרטי התעמולה המזוויעים המזכירים ימים אפלים אחרים, בהם מופיעים המוני חרדים 'שחורים' מאיימים על שלומה של המדינה, רצים ברבבותיהם עם כובעיהם רחבי התיתורא להשמיד עוד מטרות חילוניות - לשבור, לנתץ או לכבוש את כל מה שנקרה בדרכם - חזרו לבוידעם.
5/06/2008
ישנם כאלה שכבר "נמאס להם מהחרדים" על כך שהכול צריך להיות לפי כללי גיור נוקשים למיניהם. אחרים מסבירים במתק לשון ש"הרי ממילא לעולם אין לדעת מי באמת ישמור תורה ומצוות". ובכלל, אולי כל מי שעשה צבא כבר נחשב יהודי לכל דבר, ומי אמר שצריך לשמור מצוות בשביל להתגייר. מה כבר קרה? בסך הכול גיירו אנשים מבלי בדיקה מעמיקה על אמיתות וכנות רצונם להיות יהודים. ביג דיל.
29/05/2008
Next Page 

© כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים ולאתר שטייגן
עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש.התכנים באתר נשלחים ע"י גולשים. אנו עושים את מירב המאמצים לבדוק זכויות יוצרים לתוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר"
או בפקס 08-63608080  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.
שותפים לאחזקת האתר: בטון מוחלק אחסון אתרים יהודי מתקדם ציוד משרדי לעסקים אנטי וירוס

בניית אתרים בניית אתרים